יחס שוטף הוא יחס פיננסי הנלמד מנתוני הדוחות הכספיים של החברה וחשיבותו נובעת מכך שהוא מהווה אינדיקציה ליכולת של החברה לעמוד בהתחייבויות שלה לטווח הקצר. יחס שוטף הוא היחס (ratio) הנמדד בין הנכסים השוטפים של החברה לבין ההתחייבויות השוטפות שלה. תוצאת החישוב הזה תורמת לתיאור תמונת המצב לגבי היכולת של החברה לעמוד בזמן נתון בפירעון ההתחייבויות השוטפות שלה. מסיבות אלה מדובר בכלי שנעשה בו שימוש להערכת מצבה הפיננסי של החברה ומידת הנזילות שלה, דבר שעשוי להשפיע גם על יכולתה של החברה להשיג הלוואה.
מהם מרכיבי היחס השוטף?
יחס שוטף מחושב כיחס שבין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות של החברה. כלומר, הסכום המצוין תחת הנכסים השוטפים של החברה יחולק בסכום המצוין תחת ההתחייבויות השוטפות של החברה ותוצאה החילוק הזה תהיה היחס השוטף של החברה. וכדי להבין טוב יותר את המשמעות נתייחס לכל אחד מהמרכיבים בנפרד:
- נכסים שוטפים – נכסים נזילים ונכסים שאמורים להגיע לידי החברה במהלך תקופה של לכל היותר שנה. כלומר, נכסים שניתן להפוך אותם למזומן במהירות יחסית. בין הנכסים הללו ימנו מזומנים, ניירות ערך ופיקדונות לטווח קצר, חובות לקוחות וחייבים אחרים ומלאי.
- התחייבויות שוטפות – התחייבויות שהחברה תידרש לפרוע במהלך תקופה של לכל היותר שנה. בין ההתחייבויות הללו נמנה לרוב חוב לספקים ונותני שירות, הלוואות הצפויות להיפרע, משכורות, מיסים וכיו"ב.
מהו יחס שוטף "טוב" ומדוע זה חשוב?
יחס שוטף שווה או גדול מ-1 מעיד על כך שלחברה יש בעקרון את האמצעים לפרוע את ההתחייבויות השוטפות הקיימות לה. יחס שוטף הנמוך מ-1, מצביע על כך שלחברה אין את המקורות השוטפים לפרוע במהלך השנה את ההתחייבויות שלה לטווח הקצר. אבל, אלה הן אינדיקציות בלבד וצריך להתייחס אליהן בזהירות המתבקשת. יחס שוטף נמוך מ-1 לא מעיד בהכרח שהחברה חדלת פירעון וגם יחס שוטף גבוהה במיוחד הוא לא דבר שנשאף אליו מפני שהוא עשוי להצביע דווקא על בעיה בניהול הנכסים השוטפים. הטווח המומלץ לרוב ליחס שוטף נע בין 1.1 ל- 1.5, כאשר כל מקרה נבחן לגופו ולרוב טיבו של היחס השוטף נמדד בהשוואה למתחרים בתחום.
למה חשוב להתייחס אל היחס השוטף בעירבון מוגבל
היחס השוטף הוא מדד חשוב בניהולה של חברה, אך – לחיוב ולשלילה – הוא אינו משקף מצב מובהק ובלתי ניתן לשינוי. מטבע הדברים, הן ההתחייבויות השוטפות והן הנכסים השוטפים נתונים לשינויים והם דינאמיים לאורך שנת הפעילות של החברה. יחס שוטף גבוה מ-1 יכול להשתנות לרעה במהירות כתוצאה מהפסד בלתי צפוי, חלוקת דיבידנד, רכישת ציוד או חברה. לחילופין, גם חברה שהיחס השוטף שלה נמוך מ-1 יכולה להגדיל את היחס השוטף באמצעות ייצור הכנסות מפעילות שוטפת או ממכירת נכסים וכן באמצעות הנפקת מניות או אג"ח, או לקיחת הלוואה.
בנוסף, תחת סעיף הנכסים השוטפים מצוי המלאי שהוא נכס בעייתי מפני שאין ביטחון מלא בכך שהוא יימכר במלואו. כל אלה הופכים את היחס השוטף לכלי חשוב אך לא בלעדי ביכולת להעריך את מצב הנזילות של החברה.
כיצד יחס שוטף משפיע על קבלת הלוואה לעסק?
כאשר עסק פונה לקבלת הלוואה נבדקים ונבחנים הדוחות הכספיים שלו ובין היתר מחושבים גם מדדי הנזילות. כפי שציינו, היחס השוטף מצביע על היכולת של החברה לעמוד בהתחייבויות שלה לטווח הקצר. עבור הבנק או הגוף המלווה, מדובר באינדיקציה חשובה למצב החברה כמו גם ליכולת שלה לפרוע את ההלוואה הניתנת. לכן, ההשלכות גם על עצם קבלת ההלוואה ותנאיה, מובנות וצפויות. גם מטעמים אלה, יחס שוטף הוא מדד שצריך להילקח בחשבון ולהיבחן על ידי החברה עצמה באופן קבוע ובמידת הצורך, יש מקום לפעול לשיפורו באמצעות נקיטת צעדים מחושבים.
