תמצית חוק הלוואות חוץ בנקאיות

לירן גלעדיכללי

חוק הלוואות חוץ בנקאיות

 

בשנים האחרונות התרחשה בישראל התפתחות מואצת בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות שהפכו חלק בלתי נפרד מההתנהלות הכלכלית שלנו. הלוואה חוץ בנקאית היא הלוואה שניתנת על ידי גוף שאיננו הבנק. מדובר בהלוואה חוקית שחלה עליה רגולציה והיא מוסדרת במסגרת חוק ייעודי – חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. חוק הלוואות חוץ בנקאיות נועד להסדיר את היחסים בין הלווה למלווה ומגדיר את המותר והאסור בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות. החוק קובע, בין היתר, הגבלה על הריביות המותרות במסגרת ההלוואות וכן את החובה לעגן את ההלוואה בחוזה הכולל את פירוט התנאים שלה. החוק עבר תיקון מקיף בשנת 2017 והורחבה התחולה שלו וההגנה שהוא מעניק ללווים ואף שמו שונה לחוק אשראי הוגן. מרבית השינויים הללו צפויים להיכנס לתוקף בנובמבר 2018.

על אילו גופים חל החוק?

עם כניסתו  לתוקף של התיקון לחוק, החוק יחול באופן נרחב על גופים מלווים רבים, גם כאלו שבעבר לא היו מחויבים תחתיו. הגופים המלווים שיהיו מחויבים תחת החוק המתוקן:

  1. תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק.
  2. מבטח.
  3. חברה מנהלת.
  4. בעל רישיון למתן אשראי, למתן שירותי פיקדון ואשראי או להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
מהי ההגבלה החלה ביחס לגובה הריבית?

כפי שציינו, החוק עתיד להיקרא לאחר התיקון “חוק אשראי הוגן”, ולא בכדי. התיקון לחוק הלוואות חוץ בנקאיות קובע את הריבית המקסימאלית שיוכלו הגופים המלווים לגבות. כלל, הגובה הריבית המותרת בהלוואה על פי הקבוע בחוק הוא ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות אחוז. על הלוואה קצרת מועד, שיש להחזירה בתוך 3 חודשים, החוק מאפשר ריבית הלוואה של ריבית בנק ישראל בתוספת 20 נקודות אחוז.

הגבלות על ריבית פיגורים – תוספת חשובה ביותר להגנה על הלווה

אחת מנקודות התורפה החמורות ביותר שהיו עד כה להלוואות חוץ בנקאיות היו ריביות הפיגורים המופקעות שנקבעו בחלק מההלוואות הללו, בהיעדר פיקוח מתאים. עם היכנס התיקון לחוק לתוקף, הוא יעגן ריבית פיגורים קבועה ואחידה. על פי התיקון, ריבית הפיגורים המקסימאלית תעמוד על שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי. כלומר, ריבית בנק ישראל, בתוספת ריבית ההלוואה שנקבעה בין הצדדים מוכפלת ב-1.2.

 

חוזה הלוואה כתוב

החוק קובע כי חוזה ההלוואה חייב להיעשות בכתב על ידי הגוף המלווה. המלווה מחויב על פי החוק לתת ללווה עותק של חוזה ההלוואה ולתת לו אפשרות לעיין בו לפני החתימה. החוזה חייב להיות מפורט ולכלול בין היתר התייחסות לפרטים הבאים:

  • פרטי המלווה והלווה.
  • סכום ההלוואה והסכום שהתקבל בפועל אצל הלווה.
  • תקופת ההלוואה, סכומי התשלומים לפירעון ומועדיהם ופירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום.
  • שיעור הריבית בחישוב שנתי בהתאם למועדי פירעון ההלוואה.
  • שיעור ריבית הפיגורים.
  • בהלוואה בריבית משתנה – את המרכיבים של הריבית והעקרונות לשינוי.
  • בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – הרכיבים עליהם חלה ההצמדה וכן סוג ההצמדה, שיעור ההצמדה ומועדי ההצמדה.
  • הצעדים בהם המלווה יכול לנקוט במצב של אי תשלום במועד.
מהן הסנקציות הקבועות נגד מלווה שאינו עומד בדרישות החוק?

כידוע, אחד הגורמים החשובים ביותר בהטמעתו של חוק חדש הוא הסנקציות המוטלות בצידו והאכיפה. החוק קובע כי מלווה שיחרוג מהקבוע בחוק ויקבע תנאי הלוואה עם ריביות החורגת מהקבוע, צפוי לסנקציות פליליות ועונשים של עד שלוש שנות מאסר לאחראים על החריגה. מדובר בשינוי שמעניק, לפחות על פניו, הגנה משמעותית ביותר ללווה בהלוואות חוץ בנקאיות.

 

ההלוואות הטובות ביותר בישראל לשנת 2018


About the Author

לירן גלעדי

כלכלן ראשי, חברת אביב פיננסים מתמקדת בשיפור היכולות העסקיות והפיננסיות של עסקים קטנים ובינוניים, במטרה לסייע להם לממש את מירב היכולות שלהם