במהלך עבודתנו אנחנו נפגשים פעמים רבות עם חברות שנקלעו לקשיים משמעותיים. פעמים רבות משברים שכאלה מסתיימים במצב של פירוק ולמעשה, מותה של החברה. פנייה להליכי שיקום והבראה במקרים אלה עשויה לעיתים להציל את החברה מפירוק ואף להפוך אותה מחברה מפסידה וכושלת לחברה יעילה ורווחית. חוק החברות מעניק לחברות המצויות במצוקה כלכלית כלים שיאפשרו לחברה להתאושש וליישם את הליכי ההבראה. יחד עם זאת, הבראת חברות איננה פשוטה והיא דורשת הכנת תוכנית מקיפה ואיכותית, שינויים דרסטיים ומכאיבים וגם כל אלה אינם ערובה להצלחה.
מהו הליך הבראת חברה ומה הוא כולל?
כאשר נראה כי חברה מצויה על סף התמוטטות ופירוק, יש מקום לשקול האם ניתן ורצוי להבריא אותה. הליך הבראת חברה נערך על פי תכנית מקיפה ומקצועית שמטרתה לצמצם את הפסדי החברה, להקטין את הוצאותיה ולהגדיל את רווחיותה. תכנית הבראה כולל לרוב את בחינת רווחיותן של פעילויות, צמצום הוצאות וכוח אדם, הקטנת מלאים ועוד. חוק החברות הישראלי מאפשר לחברה לפנות לבית המשפט ולקבל – בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים ולהצגת תכנית ההבראה – צו להקפאת הליכים. הצו עוצר את נושי החברה מלנקוט נגדה הליכים בזמן תהליך ההבראה, במטרה למנוע מלחצים המופעלים על החברה מבחוץ להוביל לכישלון הליך ההבראה ולקריסת החברה.
כיצד עוד מסייע חוק החברות להליכי ההבראה?
נוסף על צו הקפאת ההליכים, המאפשר לחברה לפעול בשקט יחסי לצורך הבראתה, חוק החברות נותן בידי החברה גם כלים נוספים. כך למשל, החוק שם דגש על ביצוע הליכי ההבראה בשיתוף פעולה עם נושי החברה, בעלי המניות, רשויות וכיו"ב, דבר המגדיל את סיכויי הצלחת ההליך. החוק אף מחייב את ספקי התשתית והשירותים החיוניים לחברה, להמשיך ולספק לה את שירותיהם בתקופת ההבראה, תחת אותם תנאים, על מנת שלא יוכלו להפעיל על החברה לחצים אשר יביאו להתמוטטותה. בדומה לכך, החוק אינו מאפשר ללקוחות החברה לבטל איתה את התקשרותם בשל קשייה הכלכליים, אלא בכפוף לאישור בית המשפט. נוסף על אלה, בית המשפט מוסמך למנות נאמן לחלק מההליך או לכולו, אשר יפקח וינהל את הליך ההבראה.
באילו מקרים נכון לפנות להליך הבראה?
ההחלטה לנקוט בהליך הבראת חברות נעשית כשיקול עסקי – כלכלי, תוך התחשבות בתועלת הכלכלית הצפויה לצמוח בעקבות תהליך ההבראה לבעלי המניות ולנושים. לכן, במקרים בהם התועלת שצפויה לצמוח מההבראה קטנה לעומת עלויות התהליך, יהיה נכון יותר לפנות דווקא להליכי פירוק. ניתן לומר שהצלחתו של הליך ההבראה תלויה בכך שאכן ניתן עדיין להציל את החברה מפני פירוק וכן שהמשך הפעילות כפי שצפוי לאחר שיקום החברה אמור להיות משתלם כלכלית יותר מפירוק. כלומר, הצפי של תכנית ההבראה אמור להצביע על רווחיות עתידית. אם זהו איננו המצב, לא יהיה טעם לבצע את הליך ההבראה.
מה ניתן לעשות כדי לאתר בזמן את הצורך בהבראה?
סיכויי ההצלחה של הליך הבראת חברה גדלים ככל שהמשבר צף על פני השטח ומטופל בשלב מוקדם יותר ולפני שהחברה שוקעת למצב שאין ממנו תקנה. על מנת לאפשר את האיתור, החברה צריכה להתנהל בצורה מבוקרת ומקצועית במשך כל ימות השנה. באמצעות ניהול שוטף של התקציב ויישום מנגנוני הניטור והבקרה הקיימים לחברה ניתן יהיה לאתר חריגות מתכנון התקציב, עוד בשלבים הראשונים וכן להתריע ולפעול במישורים הרלוונטיים על מנת לאושש את החברה. זיהוי שכזה של "ירידה מהמסלול" שתוכנן עבור החברה לשנה, מאפשר נקיטת צעדים שיש בהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי חיובי עבורה.
